הליך שימוע

מטרתו של הליך שימוע (הידוע גם בשם "זכות השימוע") הינו לתת לחשוד את האפשרות להגיב לטענות נגדו ולהציג בפני הפרקליטות את גרסתו פעם נוספת, לפני קבלת ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדו.
הזכות לקיום הליך שימוע שמורה לכל מי שנחקר במשטרה כחשוד בעבירה המהווה פשע (כלומר נושאת בעונש של מעל 3 שנות מאסר) והסתיימה חקירתו והוא אינו מצוי במעצר באותה עת.
זכות השימוע הינה זכות בסיסית מהותית וכתב אישום שהוגש תוך הפרת זכות השימוע הינו בטל מעיקרו, אולם יחד עם זאת, בסמכותו של פרקליט מחוז או ראש יחידת מחוז להחליט כי קיימת מניעה לאפשר לחשוד לקיים הליך שימוע. במקרים אלו חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פלילי בעל ניסיון שידע לפעול כנגד נימוקי התביעה לאי עריכת שימוע.
זימון לשימוע
בהתאם לסעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב), התשמ"ב 1982, העוסק בזכות היידוע, עם קבלת ההחלטה על הכוונה להגיש כתב אישום, מקבל החשוד הודעה על כך בכתב (זימון לשימוע). במידה וברצונו של החשוד לממש את זכותו לביצוע הליך שימוע, עליו לפנות בכתב אל התביעה, בתוך 30 יום, ולנמק בפניה את המניעים לבקשתו להימנע מהגשת כתב האישום או לשינוי סעיף האישום.
הליך שימוע בלווי משפטי של עורך דין פלילי
עת מוגש כתב אישום, הרי שמתנהל נגד נאשם הליך פלילי בבית משפט. משמעות הדבר כי קיים סיכון כי יורשע ותוטל עליו סנקציה עונשית. תוצאה זו עלולה לפגוע בעתידו ובשמו הטוב.
מכאן, שהליך שימוע הינו הזדמנות חד פעמית ובלתי חוזרת למנוע את הגשת כתב אישום כנגד החשוד. לכן חשוב מאוד להיוועץ בשלב זה עם עורך דין פלילי מנוסה. עורך הדין ידע להביא טיעונים רלבנטיים מקלים ויוכל להציע לתביעה הליכים חליפיים בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. כמו כן, במקרה של ייצוג על ידי עורך דין פלילי, קיימת אפשרות לביצוע הליך שימוע בע"פ, בפגישה פרונטאלית שיקיים הסנגור עם נציגי הפרקליטות או התביעות, ובה תינתן לו האפשרות לעבור על חומר הראיות.
לחילופין, במקרים מסוימים, ייעץ עורך הדין שלא לנצל את הזכות לקיום הליך שימוע, על מנת שלא לחשוף בשלב זה את קו ההגנה שלו בפני הפרקליטות.
הליך שימוע הינו הליך בעל חשיבות גדולה והשלכות מרחיקות לכת על המשך ניהול קו ההגנה של החשוד. במקרים רבים מהווה הליך השימוע בסיס להשגת הסדרי טיעון מקלים.
לקוחת משרדנו, צעירה בשנות השלושים לחייה שזה עתה רק התחתנה, עבדה בחברה במערך הגשת הבקשות לרישיון לקנאביס. היא נחשדה במעורבות בפרשה בדרך של מתן אישור למסמכים מזוייפים לצורך קבלת רישיון הקנאביס. היא פנתה למשרדנו לאחר קבלת מכתב יידוע ראשון, על מנת שנסייע לה לסגור את התיק נגדה. היא זעקה את חפותה וחששה עד מאוד שההליך יכתים את עתידה. בעיקר לנוכח העובדה שהחלה לעבוד בתפקיד ציבורי.
בקשה מפורטת הוגשה מטעמנו, תוך התייחסות לאופן עבודתה בחברה ולעובדה כי תפקידה היה טכני בלבד ומנותק משרשרת האישורים לקנאביס.
טענותינו התקבלו והתיק נגדה נסגר.
החלטה על סגירת התיק מחלקת סייבר
במסגרת הליך השימוע הצגנו ראיות המוכיחות כי התנהלותו היתה תקינה ולמעלה מכך. מנגד הפנינו לתשתית הראייתית של התביעה המובילה למסקנה חד משמעית כי יש לסגור את התיק החקירה כנגד מרשנו ולא להעמידו לדין. בקשתנו נבחנה והתקבלה. כתב אישום לא יוגש. מרשנו התרגש עד דמעות.
זה החל במעצר לצרכי חקירה ובקשות מעת לעת להותרת מרשנו מאחורי סורג ובריח, וסיומו בגניזת התיק במסגרת הליך שימוע.
