עבירות מס כעבירות מקור

תיקוני חקיקה שנעשו בחוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000, הביאו להגדרתן של עבירות מס חמורות שונות, כ”עבירת מקור” על פי סעיף 2 לחוק, ולהוספתן לרשימת העבירות המנויה בתוספת הראשונה. זאת, לשם הגברת המלחמה בהון השחור, חיזוק הפעולות לגביית המיסים והפחתת כמות המקרים של העלמות מס בקרב עברייני מס באוכלוסייה.

משמעות הדבר, שכל מי שמבצע פעולה או סדרת פעולות ברכוש אסור, שמקורו בביצוע עבירות מס, ניתן להעמידו לדין באשמת ביצוע עבירה פלילית של הלבנת הון ולגזור עליו מאסר ממושך או קנס כספי גבוה ביותר.

בנוסף לעונש הפלילי בגין עבירות מס, ניתן לנקוט בסנקציה אזרחית של חילוט רכוש הנאשם. בראשית החקירה אפשר להורות על חילוט זמני של הרכוש בשווי עבירת המס, בלי כל קשר למקור שלו, גם במידה שהושג בצורה חוקית. בתוספת לכל העונשים שיוטלו במהלך ההליכים המשפטיים, ניתן בסיומו, לחלט את הרכוש ולהעביר את כל המידע שנאסף ישירות לידי רשות המיסים.

עבירות המס שנוספו לחוק

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה: במקרה שבו סכום ההכנסה לגביו נעברה עבירת המס הינו מעל 2,500,000 ₪ בתקופה של 4 שנים או בסך של מעל 1,000,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים.

סעיף 117(ב) לחוק מע”מ: במקרה שבו סכום המס לגביו נעברה העבירה עולה על 480,000 ₪ בתקופה של 48 חודשים או 170,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים.

סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה(: עבירה הכוללת אי דיווח על עסקאות, השמטת שווי מכירה או רכישה של זכות במקרקעין בסך של מעל 1.5 מיליון ₪ וכן דיווח של פרטים כוזבים לגבי הזהות של הצדדים לעסקה, כששווי הנכס הינו יותר מ-100,000 ₪.

0 תגובות

השאר תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *