חזרה מאישום בערעור למחוזי
ביטול הכרעת דין וגזר דין במסגרת ערעור שהגשנו לבית משפט מחוזי ירושליים ולאחר למעלה מעשר שנים של ניהול ההליך.
לקוח משרדנו, עלה לארץ בשנת 2008 ובחר לקנות נחלה באחד המושבים היוקרתיים באזור יהודה.
בהיכנסו להתגורר בנחלה בשנת 2010, פנה לאדריכל, מודד ושמאי על מנת להגיש היתרים לשיפוץ הנחלה שנותרה כפי שהיא עוד משנות ה – 50.
השכן הצמוד ביקש ממנו להחליף שטחים.
לאחר היוועצות עם גורמי מקצוע, סירב מרשנו להצעה.
מאז החלה מסכת רדיפה של ועד המושב והאגודה.
ביקרו בנחלתו מפקחים של רשויות שונות. בין היתר רשות הטבע והגנים, תכנון ובניה, איכות הסביבה, רשות העתיקות ועוד.
הוא קיבל לא פחות מ- 33 קנסות.
מרשנו, פנה באמצעות עורכי דינו לגורמי אכיפה שונים ובתביעות לבית המשפט.
הוא טען לרדיפה ולמעשי שחיתות.
פניותיו הובילו לאסקלציה והגשת כתב אישום נגדו בגין עבירות של תכנון ובניה.
בין היתר נטען כי הרס מחסן ישן בנחלה שלו ללא כל היתר כדין בתחילת שנת 2013.
נוהלו הוכחות ולימים חזרה בה התביעה מכתב האישום בהסכמה, בין היתר כי עדי התביעה שהיו חברי הועד מסרו עדויות שמיעה והמחסן כלל לא בעל היתר שכן הוא מבנה ישן שניתן ע"י הסוכנות היהודית.
במקביל השכן הגיש תלונה בטענה שהמבנה שנהרס זה בכלל סטודיו קרמיקה השייך לו ונהרס במכוון ע"י מרשנו.
עוד זה בא וזה הולך, הוגש נגדו כתב אישום נוסף בגין היזק בזדון לסטודיו של השכן.
מרשנו טען לסיכון כפול , שכן המבנה שנהרס הוא המחסן בשטחו שלו ולא סטודיו וכי עמד לדין בעניינו בתיק תכנון ובניה.
התביעה טענה כי עסקינן בשני מבנים שונים אשר באורח פלא נהרסו באותו היום ובאותו אירוע עם אותם עדי שמיעה.
בית המשפט בהחלטה, קבע כי טענה זו תיבחן לאחר ניהול הוכחות.
דיוני ההוכחות יצאו לדרך.
במסגרת דיוני ההוכחות שהתנהלו 7 שנים, נאלצנו להוכיח את המובן מאליו והסוגיה המשפטית כלל לא עסקה בעבירה של היזק בזדון, אלא בשאלות של מקרקעין, תב"ע, גרמושקות, מפות מדידה וכדומה.
נטען על ידנו כי המבנה שקרס הוא מחסן רעוע מט ליפול, בשטחו של מרשנו, ללא כל תכולה בתוכו והסטודיו של השכן עומד על תילו עד היום.
במסגרת פרשת התביעה העידו עדי שמיעה בלבד שהיו חברי הועד במושב וחבריו של השכן. במסגרת פרשת הגנה העידו מומחים רבים.
בין היתר אדריכל, שמאי ויועץ משפטי של האגודה באותם זמנים.
ביקשנו להוכיח שמספר ימים לפני שקרס המחסן הוא נבחן ע"י אנשי מקצוע בשל סכנת קריסה, צולם ותועד.
טענו שהמחסן מט ליפול ללא כל ציוד קרמיקה בתוכו ואינו הסטודיו.
הגשנו מפות מדידה, תצלומי תצ"א, חוות דעת מומחים ועוד.
ככל שהתקדמו דיוני ההוכחות שינתה המאשימה חזית פעמיים וטענה לעובדות שונות ממה שנטען בכתב האישום.
בשנת 2022 ניתנה הכרעת דין אשר הרשיעה את מרשנו.
לאחר 7 שנים של ניהול הליך נכתבו 7 עמודי הכרעת דין בלבד, ללא כל אזכור של עדי ההגנה והמומחים, ללא שניתנה כל התייחסות לאלפי המסמכים שהוגשו ותוך שנשען בית המשפט על עדי שמיעה.
משרדנו הגיש ערעור על הכרעת הדין. הועלו טענות של סיכון כפול, משקלן של עדויות שמיעה ומשקל הכרעת דין שחסרה בכל הראיות שהוצגו.
במסגרת דיון בערעור הציע הרכב השופטים במחוזי ירושליים כי המאשימה תחזור בה בהסכמה מכתב האישום.
בית המשפט קבע בתמצות כי הכרעת הדין נעדרת התייחסות לראיות מהותיות שהוגשו ומבוססת על עדויות שמיעה.
צדק נעשה!!
אירוע משנת 2013
כתב אישום משנת 2015
ניהול הליך עד 2022
וצדק שנעשה בשנת 2024.
