הלבנת הון חוק

חוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 קובע עבירות פליליות של הלבנת הון, כחלק מהמאמץ המדינתי להילחם בתופעה של פשיעה כלכלית חמורה. מטרותיו העיקריות של חוק איסור הלבנת הון, הן מתן אמצעים נוספים בידי גורמי האכיפה ולעמוד בסטנדרטים הבין לאומיים הנהוגים בעולם.

הלבנת הון – הגדרה
הלבנת הון מהווה עבירה פלילית חמורה, לפיה מתבצעת פעולה בכספים ורכוש שמקורם בעבירות המנויות בתוספת הראשונה לחוק, הנקראות גם “עבירות מקור”, לשם הסוואת המקור והמיקום והכנתם לשימוש לגיטימי על ידי החזרתם למערכת הפיננסית במדינה. המדובר במגוון פעולות, בהן סחר בסמים ועבירות נוספות על פקודת הסמים המסוכנים, הימורים, שוחד, עבירות מס, גניבות, מעילות, סחיטה, סחר בבני אדם, סחר בנשק וכן הלאה.

שלבי הביצוע
נהוג לראות בעבירה של הלבנת הון תהליך מתוכנן מראש, המורכב משלושה שלבים: החדרת הרכוש והכספים שנתקבלו בביצוע עבירת המקור למערכת הכלכלית (שלב ההשמה), עשיית פעולות אקטיביות שנועדו כדי להסתיר ולטשטש את המקור שממנו הגיע הכסף (שלב הריבוד), משיכה ושימוש יומיומי של העבריין בכספים המולבנים, כאילו נצברו בצורה חוקית (שלב ההטמעה).

העונשים הקבועים בחוק
בגין ביצוע עבירה של הלבנת הון חוק איסור הלבנת הון והתקנות שהוצאו מכוחו, קובעים עונשי מאסר בפועל של שבע ועשר שנים או קנסות כספיים כבדים. בנוסף, החוק מתיר לערכאות המשפטיות להורות על חילוט הרכוש ששימש לביצוע העבירה או שנתקבל כתוצאה ממנה ולהחזירו למדינה. חשוב לציין, כי העונשים הכבדים המוטלים על מי שמבצע עבירה של הלבנת הון, מתווספים לעונשים הקבועים בחוק בשל ביצוע העבירה המקורית ששימשה לצבירת כספי הפשיעה.
בכדי להתמודד בצורה יעילה ומיטבית עם מקרים של הלבנת הון, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת סיוע וייעוץ משפטי. נשמח לעמוד לשירותכם.

הלבנת הון הפקדת מזומן

במסגרת המאבק של רשויות החוק בצבירת הון שחור והטמעתו במערכת הכלכלית והפיננסית לשימוש חוזר, נקבעו בחקיקה הגבלות שונות במטרה לצמצמם את השימוש במזומנים ולהקשות על הלבנת הכספים.

חוק איסור הלבנת הון

מכוח חוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000, מחויבים גופים פיננסיים רבים, לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון, באופן אוטומטי ומיידי, על מגוון פעולות המבוצעות על ידי ציבור הלקוחות שלהם, בהתאם לשווי הכסף. מדובר על בקשות של הלקוחות לביצוע פעולות הקשורות לרכוש שעלול להיות קשור לביצוע עבירה של הלבנת הון הפקדת מזומן לדוגמה. לכן, על פי הוראת סעיף 8 (1) לחוק, מחויבים הבנקים לדווח על כל הפקדה או משיכה של מזומן, בשווי של 50,000 ₪ ויותר, המבוצעת בחשבון הלקוח או בחשבון אחר.
נוסף על כך, סעיף 9 לחוק מאפשר לגורמים המוסמכים בבנקים וביתר הגופים הפיננסיים, לדווח כראות עיניהם על פעולות שנראות כחריגות על סמך המידע והנתונים הקיימים אצלם. הכוונה לפעולות בלתי רגילות שמטרתן להתחמק מחובת הדיווח ולעבור עבירה של הלבנת הון. כך לדוגמה, לצורך ביצוע עבירה של הלבנת הון הפקדת מזומן בחשבון בשווי נמוך מ-50,000 ₪ עשויה להיחשב כפעולה חריגה לגבי חשבון הלקוח בו מדובר.
חשוב לציין, כי הענישה בגין הפרה של חובת הדיווח היא מחמירה ועומדת על תקופת מאסר בפועל של 10 שנים או קנס כספי גבוה וכן חילוט הרכוש.

חוק צמצום השימוש במזומן

ביום 1.1.19 נכנס לתוקף חוק צמצום השימוש במזומן, התשע”ח – 2018 , המהווה צעד נוסף ומשמעותי במאבק בהלבנת הון ובפשיעה הכלכלית. החוק מטיל מגבלות על שימוש במזומן בעריכת עסקאות, בהתאם לשווי הכספי וזהות הצדדים לעסקה.
אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל סוגיה משפטית.

חוק הלבנת הון סכומים

המאבק בתופעות החמורות של פשיעה כלכלית, הלבנת הון ומימון ארגוני טרור, מהווה מטרה מרכזית וחשובה של כל גורמי האכיפה בארץ. זאת, מאחר ויש בפעילות זו פגיעה קשה ביציבות ובמוניטין של המערכת הפיננסית הישראלית בקרב הזירה הבינלאומית. ההנחה הבסיסית היא שכדי למגר את התופעות הללו בצורה יעילה, יש לפגוע במקורות הכספיים ובתשתית המשמשים את ארגוני וגורמי הפשיעה הפועלים במדינה.
מכאן נכנס לתוקף החוק לאיסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 אשר מטרתו העיקרית הינה מניעה וסיכול של הלבנת כספים שנתקבלו כתוצאה מביצוע עבירות ומעשי פשע שונים, באמצעות החזרתם לתוך המערכת הכלכלית החוקית.

דרכי הפעולה

במסגרת חוק הלבנת הון סכומים עליהם ישנה חובת דיווח של מגוון גופים פיננסיים במשק, ביניהם בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות ביטוח, קופות גמל ועוד. כך, חלה חובת דיווח אוטומטית, לגבי עסקאות ספציפיות בשווי של 50,000 ₪ ומעלה, לדוגמה משיכה או הפקדה של מזומן, במטבע מקומי או במטבע חוץ לחשבונו של הלקוח או לחשבון אחר, החלפת כספים בשקלים או במטבע זר, בסך של 50,000 ₪ ומעלה.
בנוסף, חובת הדיווח חלה גם על הלקוחות המבצעים פעולות מסויימות, כגון פתיחת חשבון בנק. במעמד פתיחת החשבון נדרש הלקוח להצהיר עבור מי נפתח החשבון ובמידה שמדובר בתאגיד, יש לדווח מיהם הבעלים שלו.

חובת דיווח של הלקוחות

על פי הוראות חוק הלבנת הון סכומים בסך של 50,000 ₪ או יותר, אותם מכניס אדם לתחומי ישראל או יוצא את המדינה עם סכומים אלה (כל אחד בנפרד או כולם יחד), מחוייב לדווח עליהם. ההגדרה של כספים כוללת כסף מזומן, שיקים בנקאיים והמחאות נוסעים.
לקבלת פרטים ומידע נוסף ניתן לפנות אלינו.

תקנות איסור הלבנת הון

כחלק מהמאבק הבין לאומי בפשיעה החמורה ובהלבנת הון, חוקקה מדינת ישראל את חוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 וכן תקנות איסור הלבנת הון המסייעות ביישומו. זאת, בהתאם לדרישות וסטנדרטים בינלאומיים מחייבים ולשם הצטרפות ליתר המדינות בעולם שנלחמות בהלבנת הון.

עבירת הלבנת הון

הלבנת הון מהווה עבירה פלילית חמורה, במסגרתה מבצע אדם או תאגיד פעולה כלכלית ברכוש שהושג בפשיעה, במטרה להסוות את המקור, המיקום והזכויות של הבעלים בו ולהטמיע אותו מחדש כרכוש חוקי במערכת הפיננסית. המדובר על רכוש אשר מקורו באחת מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק, ביניהן עבירות סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים, סחר בלתי חוקי בנשק, סחר בבני אדם, זיוף כספים, הימורים, שוחד, גניבה, סחיטה, רצח, זנות ועוד.

תקנות ספציפיות

לשם אכיפה יעילה של החוק והגברת ההרתעה של מלביני הון, קובעות תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), תשס”ב – 2001 את אמות המידה להטלת עיצום כספי בשל הפרת סעיפים 7 עד 9 לחוק, את שיעור העיצום הכספי שיוטל, את דרכי הערעור על ההחלטה ועוד.
כמו כן, תקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, תשס”א – 2001 אשר נחקקו מכוח סעיף 9 לחוק, העוסק בחובת דיווח על כספים בעת הכניסה או היציאה מתחומי המדינה, מסדירות את דרכי הדיווח של מי שיוצא ונכנס מישראל, דרך הדיווח על הכנסת כספים והוצאתם במשלוח ועוד.
המלחמה בהלבנת הון חשובה ביותר וכוללת פעולות שונות בתחומי החקיקה והמשפט. בצורה זו, ניתן לסכל ביעילות את כלל האמצעים הכלכליים בהם משתמשים ארגוני הפשע ויתר העבריינים באוכלוסייה ולהפחית את כמות העבירות. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ולספק מידע ופרטים נוספים.

צו איסור הלבנת הון

בתאריך 15.03.18 נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע”ח – 2018 אשר מחיל את החקיקה הקיימת בתחום לגבי גופים פיננסיים על כל מי שעוסק במתן שירותי אשראי. בכך, משווה המחוקק את המצב בישראל ליתר מדינות העולם הנלחמות במקרים של הלבנת הון ומימון ארגוני טרור.

רקע חקיקתי

צו איסור הלבנת הון נחקק מכוח הוראות חוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 וחוק המאבק בטרור, תשע”ו – 2016 על מנת להגדיר הוראות ספציפיות בנוגע לנותני שירותי אשראי, החייבים ברישיון על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע”ו – 2016.
מטרתו של הצו היא להילחם בעברייני הלבנת הון ולמגר את התופעה מקרב הציבור, באמצעות הטלת חובות על הגופים המעניקים שירותי אשראי ללקוחות. המדובר בצו רחב, שחל על כל מי שנותן שירותי אשראי כחוק, לרבות מתן הלוואות, ניכיון אשראי, שיקים ושטרי חוב, ליסינג מימוני וכדומה.

החובות העיקריות הקבועות בצו

צו איסור הלבנת הון מטיל על נותני שירותי אשראי את החובה לזהות את הלקוח, חובת דיווח לרשויות, חובת רישום פרטים אישיים ושמירת מסמכים. כך, מחויב נותן האשראי בבואו ליתן בפעם הראשונה אשראי בסכום גבוה, לזהות את הלקוח ולבצע לגביו הליך הכרת לקוח, בהתאם לרמת הסיכון שלו לביצוע פעולות הלבנת הון ומימון טרור. כמו כן, עליו לרשום ולאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות, מורשה החתימה, הנהנה ובעל השליטה בתאגיד, לזהות את מקבל השירות או מיופה הכוח, פנים מול פנים, להעביר דיווח שוטף לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ועוד.
לקבלת מידע ופרטים נוספים ניתן לפנות אלינו בכל עת.

הלבנת כספים

כאשר משתמשים במושג “הון שחור” בעולם הכלכלי, הכוונה לכספים וזכויות, הכנסות ורכוש שהושגו בצורה לא חוקית וישנו איסור חוקי להחזיק בהם. מכאן, נולד המונח “הלבנת כספים”, הנקרא גם הלבנת הון, הכולל ביצוע פעולות פיננסיות שונות, במטרה “לכבס” את ההון השחור, להסתיר את המקורות הלא חוקיים ולהכשיר אותו לשימוש חוזר, תקין וחוקי כביכול. יש לציין, כי הלבנת כספים הוא תהליך מתוכנן, ארוך ומורכב, הכולל עשייה של מספר פעולות ספציפיות יזומות, החל מצבירת ההון השחור וביצוע העבירה ועד עשיית פעולות ברכוש האסור לאחר הלבנתו.

מבצעי העבירה

בעבר, היה נהוג לקשר את המונח הלבנת כספים אוטומטית לארגוני פשע מאורגן, הפעלה של עסקים לא חוקיים, זנות, סחר בסמים, סחר בנשק, תמיכה בפעולות טרור ועוד. אולם, בימינו גם יחידים נורמטיביים ותאגידים במשק מבצעים עבירה של הלבנת כספים כאשר הם מעלימים מיסים, מזייפים חשבוניות, סוחרים ברכוש גנוב, מעבירים דיווחים כוזבים לרשויות המס, מקימים חברות קש פיקטיביות שנועדו להלבין כספים ועוד.

הצעדים המשפטיים

מדינת ישראל רואה בחומרה רבה את התופעה של הלבנת כספים, אשר פוגעת במוניטין המדיני, בביטחון ובציבור האזרחים. לכן, הורחבו מנגנוני החקירה והאכיפה החוקיים וכן הוחמרו העונשים הפליליים והסנקציות שיכולים לפסוק בתי המשפט בגין ביצוע העבירות.
ברוב המקרים, פתיחת הליך משפטי בגין חשד להלבנת כספים, תעשה על ידי זימון החשוד להיחקר במשטרה או בפני נציגי רשויות המס, כאשר ניתן אף לבצע מעצר לצורך ביצוע פעולות החקירה. במעמד החקירה יתבקש החשוד למסור את גרסתו ואת כל הפרטים והמידע שברשותו, כאשר מוקנית לו הזכות הבסיסית לקבל שירותי ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי מאת עורך דין המתמחה בתחום.
נשמח לסייע לכם ולעמוד לשירותכם בכל שאלה או סוגיה משפטית.

מה זה הלבנת הון

מה זה הלבנת הון

הלבנת הון הינה עבירה פלילית, הנעשית לשם הסתרת המקור, המיקום או זהות הבעלים של כספים ורכוש, שנתקבלו כתוצאה מביצוע פעולות לא חוקיות ו/או העלמות מס. באמצעות הלבנת הון ניתן להסתיר הון שחור שנצבר בדרכים לא חוקיות ולהטמיע אותו במערכת הכלכלית כך שניתן יהיה להשתמש בו מחדש בצורה חוקית. המדובר על מגוון פעולות בחיי היום יום, ביניהן דיווח כוזב לרשויות המס, זיוף רישומים, חשבוניות וקבלות, שוחד, המרת כספים ורכוש גנוב, סחר בסמים, זנות, הכנסות מהימורים, סחר בנשק, הפעלה של עסק בלתי חוקי ועוד. המדובר בעבירה חמורה, כאשר הענישה בגין הלבנת כספים כוללת קנסות כספיים גבוהים, חילוט רכוש ומאסר בפועל לתקופה ממושכת. לכן, ישנה חשיבות רבה לפנות בהקדם לקבלת סיוע משפטי על ידי עורך דין מקצועי ובעל ניסיון רב בתחום.

החקיקה הרלבנטית

חוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 נועד לסכל ביצוע של עבירות כלכליות, להילחם בארגוני הפשיעה ולסכל העברות של סכומי כסף למימון פעולות טרור. זאת, באמצעות הרחבת דרכי האכיפה והחמרת הענישה בגין ביצוע העבירות ועל ידי תיאום ושיתוף פעולה צמוד עם הרשויות בזירה הבין לאומית.

העונשים בגין ביצוע העבירה

לאור ריבוי המקרים של הלבנת הון בקרב הציבור בישראל ובכדי למגר את התופעה, נקבעו בחוק עונשים כבדים בגין ביצוע העבירה. כך, אדם המורשע בעבירה צפוי למאסר בפועל לתקופה ממושכת של שנים רבות או קנס כספי גבוה. נוסף על עונשי המאסר, רשאי בית המשפט להורות על חילוט כספים ורכוש שהושגו כתוצאה מביצוע העבירה ולהטיל עיצומים כספיים, הכל בהתאם להיקף העבירה ונסיבות ביצועה.

הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת לקבלת מידע נוסף, ייעוץ מקיף וייצוג משפטי אישי, מקצועי ומהימן.

הפקדת מזומן בבנק הלבנת הון

כחלק מהמאמצים של רשויות האכיפה והחוק במדינת ישראל להילחם בעבירות של הלבנת הון, נקבעה בחוק חובת דיווח של הבנקים וגופים פיננסיים אחרים לרשות לאיסור הלבנת הון, על מגוון פעולות כספיות שמבצעים לקוחותיהם. כך, הפקדת מזומן בבנק הלבנת הון היא פעולה כביכול תמימה, היכולה לשמש אנשים, ארגונים וחברות למטרות של הלבנת הון שחור.
את הדיווחים שנדרשים להעביר נותני שירותים פיננסיים על עסקאות שמבצעים הלקוחות ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים:

חובת דיווח אוטומטית לפי סכום הפעולה

סעיף 7 לחוק, מחייב את התאגיד הבנקאי לדווח מיידית, ישירות אל הרשות לאיסור הלבנת הון, על פעולות ברכוש של הלקוחות כולל פעולות שטרם הושלמו, בהתאם לערך הפעולה בה מדובר. כך לדוגמה, בגין הפקדת מזומן בבנק הלבנת הון או משיכת מזומנים מהחשבון, בשקלים או במטבעות זרים, בסך של 50,000 ₪ ויותר. זאת, בין אם מדובר בחשבון בנק של לקוח או לא.
פעולות נוספות החייבות בדיווח הן המרה או החלפת שטרות ומעות, בכסף ישראלי או זר, בסך 50,000 ₪ ויותר, הנפקת המחאה בנקאית בגובה 200,000 ₪ ומעלה ועוד.

דיווח על פעולות שאינן רגילות

הגופים הפיננסיים גם צריכים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות אחרות, הנראות להם כחריגה מאופי הפעילות הרגיל הנהוג בחשבון, לפי הנתונים והמידע שבידם ולאור שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים. בין הפעולות השונות, ניתן למנות פעולות שבאות למעשה לחמוק מחובת הדיווח לפי הסכום, כגון סדרת הפקדות של מזומנים בסכומים נמוכים מ-50,000 ₪, ביצוע של פעולה חריגה בחשבון מבחינת גובה הסכום או פעולה המשנה משמעותית את היתרות הקיימות בחשבון, בלי כל סיבה מוצדקת.
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות אלינו דרך האתר.

הלבנת הון עונש

הלבנת הון מהווה עבירה פלילית חמורה, הנעשית על מנת להסתיר או להסוות כספים שהתקבלו כתוצאה מפעילות שאינה חוקית, לדוגמה הימורים, זנות, עבירות סמים עבירות מרמה, עבירות מיסים וכן הלאה. בשל חומרת המעשים והרצון למגר את התופעה מקרב האוכלוסייה בישראל, קבע המחוקק בגין ביצוע הלבנת הון עונש מרתיע, היכול להגיע למאסר בפועל של שנים רבות.

מהי פעולה של הלבנת הון?

המונח ‘הון שחור’ מתייחס לסכומי כסף והכנסות שנצברו במהלך פעילות לא חוקית ולכן אסור להחזיקם. פעולות הלבנת הון באות להסתיר את המקור הלא חוקי של ההון השחור שנצבר, את מיקומו ואת זהות בעליו, להכשירו ולהטמיע אותו במערכת הכלכלית לשימוש חדש. כיום, עבירות של הלבנת הון אינן מבוצעות על ידי ארגוני פשיעה בלבד אלא יכולות להיות קשורות גם לאזרחים פרטיים ותאגידים בגין פעולות שונות, כגון הפעלה של עסקים בלתי חוקיים, זיוף חשבוניות מס, העלמת מיסים, אי דיווח לרשויות המס, שימוש ברכוש גנוב, הקמת חברה או עסק פיקטיבי שמשמשים לצורך הלבנת הכספים וכדומה.

מהם העונשים הקבועים בחוק

?
סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 קובע עונש מאסר של 10 שנים או קנס כספי גבוה בגין ביצוע פעולות ברכוש אסור, שמטרתן להסוות או להסתיר את המקור ממנו נתקבל, את זהות בעלי הזכויות, מיקומו או תנועותיו. סעיף 4 לחוק, אוסר על עשיית פעולה ברכוש האסור, בסכומים הקבועים בחוק וקובע תקופת מאסר עד 7 שנים או קנס כבד. בנוסף לסנקציות הענישה, ניתן להטיל על הלבנת הון עונש של חילוט הרכוש וכן עיצום כספי, שנקבע על פי נסיבות העבירה בה מדובר והיקפה.
בכל סוגיה או שאלה, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר באתר.

עבירות כלכליות

 

עבירות כלכליות, המכונות גם עבירות צווארון לבן, הינן עבירות בהן מבצע העבירה נטל שלא כדין, כספים, רכוש או טובות הנאה, לרוב תוך כדי מרמה, הפרת אמונים והסתרת ראיות.  

הכינוי “עבירות צווארון לבן” דבק בעבירות הכלכליות מאחר ובעבר עבירות אלו יוחסו לעובדים בכירים ואישי ציבור בלבד. כיום, עבירות כלכליות אינן מזוהות עוד עם מגזר זה או אחר, אם כי לרוב הנאשמים בעבירות אלו הינם אנשים נורמטיביים, שזו להם ההיתקלות הראשונה עם החוק.

 

עבירות כלכליות כוללות עבירות ממספר סוגים, בין היתר:

  • עבירות זיוף, מרמה ושוחד – לרבות עבירות לקיחת שוחד, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה, קבלת דבר בתחבולה, עבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי התאגיד ועבירות עושק.
  • עבירות הלבנת הון – לרבות הסוואה, טשטוש והעלמת מקורו וייעודו של כסף או רכוש שהושגו באופן לא חוקי.

  • עבירות מס – לרבות עבירות עפ”י פקודת מס הכנסה, עבירות על פי חוק המע”מ ועבירות מס שבח.
  • עבירות לפי חוק ניירות ערך לרבות שימוש במידע בידי איש פנים ותרמית בקשר לניירות ערך
  • עבירות עפ”י חוק ההגבלים העסקיים.  לרבות נטילת חלק בהסדר תיאום מחירים בין שתי חברות וניצול לרעה של תפקיד או מעמד בכדי לפגוע בתחרות העסקית.

בשנים אחרונות קיימת מגמת החמרה בענישה על ביצוע עבירות כלכליות. לפיכך, בכל מקרה של חקירה במשטרה, מעצר, פתיחת תיק או הגשת כתב אישום בגין עבירות כלכליות, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין פלילי בעל ניסיון והתמחות בתחום.

למשרדנו ניסיון רב בלווי וייצוג משפטי של חשודים ונאשמים בביצוע עבירות כלכליות מכל הסוגים. בין היתר ניהלנו בהצלחה תיקים מורכבים שעסקו בהלבנת הון, עבירות הונאה ושוחד, והנפקת חשבוניות פיקטיביות, בהיקפים של מלוני שקלים, ואף יותר מכך.

 

לקבלת ייעוץ משפטי בנושא עבירות כלכליות
פנו אלינו עכשיו לטלפון .052-3307111