מה זה הלבנת הון

הלבנת הון הינה עבירה פלילית, הנעשית לשם הסתרת המקור, המיקום או זהות הבעלים של כספים
ורכוש, שנתקבלו כתוצאה מביצוע פעולות לא חוקיות ו/או העלמות מס. באמצעות הלבנת הון ניתן
להסתיר הון שחור שנצבר בדרכים לא חוקיות ולהטמיע אותו במערכת הכלכלית כך שניתן יהיה
להשתמש בו מחדש בצורה חוקית. המדובר על מגוון פעולות בחיי היום יום, ביניהן דיווח כוזב
לרשויות המס, זיוף רישומים, חשבוניות וקבלות, שוחד, המרת כספים ורכוש גנוב, סחר בסמים, זנות,
הכנסות מהימורים, סחר בנשק, הפעלה של עסק בלתי חוקי ועוד. המדובר בעבירה חמורה, כאשר
הענישה בגין הלבנת כספים כוללת קנסות כספיים גבוהים, חילוט רכוש ומאסר בפועל לתקופה
ממושכת. לכן, ישנה חשיבות רבה לפנות בהקדם לקבלת סיוע משפטי על ידי עורך דין מקצועי ובעל
ניסיון רב בתחום.

החקיקה הרלבנטית

חוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 נועד לסכל ביצוע של עבירות כלכליות, להילחם בארגוני
הפשיעה ולסכל העברות של סכומי כסף למימון פעולות טרור. זאת, באמצעות הרחבת דרכי האכיפה
והחמרת הענישה בגין ביצוע העבירות ועל ידי תיאום ושיתוף פעולה צמוד עם הרשויות בזירה הבין
לאומית.

העונשים בגין ביצוע העבירה

לאור ריבוי המקרים של הלבנת הון בקרב הציבור בישראל ובכדי למגר את התופעה, נקבעו בחוק
עונשים כבדים בגין ביצוע העבירה. כך, אדם המורשע בעבירה צפוי למאסר בפועל לתקופה של שבע
עד עשר שנים או קנס כספי גבוה. נוסף על עונשי המאסר, רשאי בית המשפט להורות על חילוט
כספים ורכוש שהושגו כתוצאה מביצוע העבירה ולהטיל עיצומים כספיים, הכל בהתאם להיקף
העבירה ונסיבות ביצועה.
הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת לקבלת מידע נוסף, ייעוץ מקיף וייצוג משפטי אישי, מקצועי
ומהימן.

הפקדת מזומן בבנק הלבנת הון

כחלק מהמאמצים של רשויות האכיפה והחוק במדינת ישראל להילחם בעבירות של הלבנת הון, נקבעה בחוק חובת דיווח של הבנקים וגופים פיננסיים אחרים לרשות לאיסור הלבנת הון, על מגוון פעולות כספיות שמבצעים לקוחותיהם. כך, הפקדת מזומן בבנק הלבנת הון היא פעולה כביכול תמימה, היכולה לשמש אנשים, ארגונים וחברות למטרות של הלבנת הון שחור.
את הדיווחים שנדרשים להעביר נותני שירותים פיננסיים על עסקאות שמבצעים הלקוחות ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים:

חובת דיווח אוטומטית לפי סכום הפעולה

סעיף 7 לחוק, מחייב את התאגיד הבנקאי לדווח מיידית, ישירות אל הרשות לאיסור הלבנת הון, על פעולות ברכוש של הלקוחות כולל פעולות שטרם הושלמו, בהתאם לערך הפעולה בה מדובר. כך לדוגמה, בגין הפקדת מזומן בבנק הלבנת הון או משיכת מזומנים מהחשבון, בשקלים או במטבעות זרים, בסך של 50,000 ₪ ויותר. זאת, בין אם מדובר בחשבון בנק של לקוח או לא.
פעולות נוספות החייבות בדיווח הן המרה או החלפת שטרות ומעות, בכסף ישראלי או זר, בסך 50,000 ₪ ויותר, הנפקת המחאה בנקאית בגובה 200,000 ₪ ומעלה ועוד.

דיווח על פעולות שאינן רגילות

הגופים הפיננסיים גם צריכים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות אחרות, הנראות להם כחריגה מאופי הפעילות הרגיל הנהוג בחשבון, לפי הנתונים והמידע שבידם ולאור שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים. בין הפעולות השונות, ניתן למנות פעולות שבאות למעשה לחמוק מחובת הדיווח לפי הסכום, כגון סדרת הפקדות של מזומנים בסכומים נמוכים מ-50,000 ₪, ביצוע של פעולה חריגה בחשבון מבחינת גובה הסכום או פעולה המשנה משמעותית את היתרות הקיימות בחשבון, בלי כל סיבה מוצדקת.
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות אלינו דרך האתר.

הלבנת הון עונש

הלבנת הון מהווה עבירה פלילית חמורה, הנעשית על מנת להסתיר או להסוות כספים שהתקבלו כתוצאה מפעילות שאינה חוקית, לדוגמה הימורים, זנות, עבירות סמים עבירות מרמה, עבירות מיסים וכן הלאה. בשל חומרת המעשים והרצון למגר את התופעה מקרב האוכלוסייה בישראל, קבע המחוקק בגין ביצוע הלבנת הון עונש מרתיע, היכול להגיע למאסר בפועל של שנים רבות.

מהי פעולה של הלבנת הון?

המונח ‘הון שחור’ מתייחס לסכומי כסף והכנסות שנצברו במהלך פעילות לא חוקית ולכן אסור להחזיקם. פעולות הלבנת הון באות להסתיר את המקור הלא חוקי של ההון השחור שנצבר, את מיקומו ואת זהות בעליו, להכשירו ולהטמיע אותו במערכת הכלכלית לשימוש חדש. כיום, עבירות של הלבנת הון אינן מבוצעות על ידי ארגוני פשיעה בלבד אלא יכולות להיות קשורות גם לאזרחים פרטיים ותאגידים בגין פעולות שונות, כגון הפעלה של עסקים בלתי חוקיים, זיוף חשבוניות מס, העלמת מיסים, אי דיווח לרשויות המס, שימוש ברכוש גנוב, הקמת חברה או עסק פיקטיבי שמשמשים לצורך הלבנת הכספים וכדומה.

מהם העונשים הקבועים בחוק

?
סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 קובע עונש מאסר של 10 שנים או קנס כספי גבוה בגין ביצוע פעולות ברכוש אסור, שמטרתן להסוות או להסתיר את המקור ממנו נתקבל, את זהות בעלי הזכויות, מיקומו או תנועותיו. סעיף 4 לחוק, אוסר על עשיית פעולה ברכוש האסור, בסכומים הקבועים בחוק וקובע תקופת מאסר עד 7 שנים או קנס כבד. בנוסף לסנקציות הענישה, ניתן להטיל על הלבנת הון עונש של חילוט הרכוש וכן עיצום כספי, שנקבע על פי נסיבות העבירה בה מדובר והיקפה.
בכל סוגיה או שאלה, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר באתר.

עבירות כלכליות

 

עבירות כלכליות, המכונות גם עבירות צווארון לבן, הינן עבירות בהן מבצע העבירה נטל שלא כדין, כספים, רכוש או טובות הנאה, לרוב תוך כדי מרמה, הפרת אמונים והסתרת ראיות.  

הכינוי “עבירות צווארון לבן” דבק בעבירות הכלכליות מאחר ובעבר עבירות אלו יוחסו לעובדים בכירים ואישי ציבור בלבד. כיום, עבירות כלכליות אינן מזוהות עוד עם מגזר זה או אחר, אם כי לרוב הנאשמים בעבירות אלו הינם אנשים נורמטיביים, שזו להם ההיתקלות הראשונה עם החוק.

 

עבירות כלכליות כוללות עבירות ממספר סוגים, בין היתר:

  • עבירות זיוף, מרמה ושוחד – לרבות עבירות לקיחת שוחד, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה, קבלת דבר בתחבולה, עבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי התאגיד ועבירות עושק.
  • עבירות הלבנת הון – לרבות הסוואה, טשטוש והעלמת מקורו וייעודו של כסף או רכוש שהושגו באופן לא חוקי.

  • עבירות מס – לרבות עבירות עפ”י פקודת מס הכנסה, עבירות על פי חוק המע”מ ועבירות מס שבח.
  • עבירות לפי חוק ניירות ערך לרבות שימוש במידע בידי איש פנים ותרמית בקשר לניירות ערך
  • עבירות עפ”י חוק ההגבלים העסקיים.  לרבות נטילת חלק בהסדר תיאום מחירים בין שתי חברות וניצול לרעה של תפקיד או מעמד בכדי לפגוע בתחרות העסקית.  

בשנים אחרונות קיימת מגמת החמרה בענישה על ביצוע עבירות כלכליות. לפיכך, בכל מקרה של חקירה במשטרה, מעצר, פתיחת תיק או הגשת כתב אישום בגין עבירות כלכליות, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין פלילי בעל ניסיון והתמחות בתחום.

למשרדנו ניסיון רב בלווי וייצוג משפטי של חשודים ונאשמים בביצוע עבירות כלכליות מכל הסוגים. בין היתר ניהלנו בהצלחה תיקים מורכבים שעסקו בהלבנת הון, עבירות הונאה ושוחד, והנפקת חשבוניות פיקטיביות, בהיקפים של מלוני שקלים, ואף יותר מכך.

 

לקבלת ייעוץ משפטי בנושא עבירות כלכליות
פנו אלינו עכשיו לטלפון .052-3307111

 

עבירות מס כעבירות מקור

תיקוני חקיקה שנעשו בחוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000, הביאו להגדרתן של עבירות מס חמורות שונות, כ”עבירת מקור” על פי סעיף 2 לחוק, ולהוספתן לרשימת העבירות המנויה בתוספת הראשונה. זאת, לשם הגברת המלחמה בהון השחור, חיזוק הפעולות לגביית המיסים והפחתת כמות המקרים של העלמות מס בקרב עברייני מס באוכלוסייה.

משמעות הדבר, שכל מי שמבצע פעולה או סדרת פעולות ברכוש אסור, שמקורו בביצוע עבירות מס, ניתן להעמידו לדין באשמת ביצוע עבירה פלילית של הלבנת הון ולגזור עליו מאסר ממושך או קנס כספי גבוה ביותר.

בנוסף לעונש הפלילי בגין עבירות מס, ניתן לנקוט בסנקציה אזרחית של חילוט רכוש הנאשם. בראשית החקירה אפשר להורות על חילוט זמני של הרכוש בשווי עבירת המס, בלי כל קשר למקור שלו, גם במידה שהושג בצורה חוקית. בתוספת לכל העונשים שיוטלו במהלך ההליכים המשפטיים, ניתן בסיומו, לחלט את הרכוש ולהעביר את כל המידע שנאסף ישירות לידי רשות המיסים.

עבירות המס שנוספו לחוק

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה: במקרה שבו סכום ההכנסה לגביו נעברה עבירת המס הינו מעל 2,500,000 ₪ בתקופה של 4 שנים או בסך של מעל 1,000,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים.

סעיף 117(ב) לחוק מע”מ: במקרה שבו סכום המס לגביו נעברה העבירה עולה על 480,000 ₪ בתקופה של 48 חודשים או 170,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים.

סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה(: עבירה הכוללת אי דיווח על עסקאות, השמטת שווי מכירה או רכישה של זכות במקרקעין בסך של מעל 1.5 מיליון ₪ וכן דיווח של פרטים כוזבים לגבי הזהות של הצדדים לעסקה, כששווי הנכס הינו יותר מ-100,000 ₪.

מהו גילוי מרצון

מהו גילוי מרצון ובאילו תנאים ניתן לבצע אותו?

הליך גילוי מרצון נועד לאפשר לאנשים שלא מסרו למס הכנסה דיווח מסודר על הכנסותיהם להצהיר על ההון שברשותם, ללא ענישה, ולהימנע מהליכים פליליים עתידיים.
יתרונו הגדול של הליך גילוי מרצון עבור בעלי ההון הוא שהוא מאפשר להם להימנע מענישה על עבירת המס שביצעו – אי דיווח במועד על מלוא היקף הכנסותיהם.
ואילו עבור רשויות המדינה, הליך גילוי מרצון הוא הזדמנות להכניס לקופת המדינה סכומי כסף גדולים, שאין לדעת אם ומתי היו אכן מגיעים אליה.

נוהל גילוי מרצון נערך על ידי רשויות מס ההכנסה בשיתוף עם פרקליטות המדינה, והוא מבטיח לבעלי ההון, שכל עוד ישלמו את שיעור המס שיקבע להם, לא ייפתחו כנגדם הליכי ענישה בשל האיחור בדיווח.
כמו כן זוהי הזדמנות עבורם לפתוח דף חדש בהתנהלותם אל מול רשויות המס.

להליך גילוי מרצון מספר תנאים ובהם:

הכספים שנחשפים במסגרת ההליך מקורם בפעילות חוקית בלבד.
מי שהחל בהליך גילוי מרצון מחויב בדיווח מלא על כל הונו, בארץ ובעולם, ועליו לשתף פעולה עם רשות המיסים בכל הקשור לבקשה שהגיש.
ההליך אפשרי רק למי שבמועד הגילוי לא נערכת, כנגדו או כנגד בן זוגו, חקירה או בדיקה של רשויות המס.
על ההליך להתבצע בתום לב ומבלי שהופעל לחץ או איומים על בעל ההון.
רשות המיסים רשאית לפסול בקשה להליך גילוי מרצון מסיבות שונות.
החסינות הניתנת מעצם ההליך תקפה רק למידע שנמסר במסגרתו.
לא ניתן להגיש בקשה להליך גילוי מרצון על עבירות מנהליות.
למעט מקרים חריגים, הזכות להליך גילוי מרצון הינה חד פעמית.
במידה ובקשת הגילוי מרצון לא אושרה, מס הכנסה לא יוכל לעשות שימוש במידע שנמסר בה.

3 מסלולים להליך גילוי מרצון:

מסלול רגיל – בו הנישום מגיש את הבקשה בשמו ומגלה בה את היקף נכסיו והכנסותיו.
מסלול אנונימי – בו הנישום מנהל מו”מ עם רשות המיסים באמצעות מיופה כוח ובסיומו ביכולתו להחליט האם לדווח על ההון ולשלם את המס, או להימנע מכך ולבצע בזאת עבירה פלילית.
מסלול מקוצר – בו ניתן להצהיר על הון שאינו עולה על 2 מיליון ₪ והכנסה חייבת בהיקף שאינו עולה על חצי מיליון ₪ בכל תקופת הדיווח.

לווי משפטי בהליך גילוי מרצון

חשוב להבין כי הליך גילוי מרצון הוא הליך משפטי לכל דבר העלול להוביל להליך פלילי כנגד הנישום. משום כך מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי המומחה בעבירות הון שיבטיח שההליך יבוצע באופן חוקי, תוך שמירה על האינטרסים של הנישום.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג ולווי בעבירות הון ובעבירות כלכליות ובין היתר גם בהליכי גילוי מרצון.
לפרטים נוספים ולקבלת ייעוץ דיסקרטי פנו אלינו עכשיו לטלפון 052-3307111

חוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון נחקק בישראל בשנת 2,000 במטרה לתת לרשויות האכיפה כלים נוספים במאבק בפשיעה המאורגנת ובכדי למנוע יצירת רווח כספי ומקור למימון פעילות עבריינית חמורה. זאת כחלק מהצטרפותה של ישראל למאבק הבינלאומי בהלבנת הון.

חוק איסור הלבנת הון – היבטים עיקריים:

מניעה – חוק איסור הלבנת הון מטיל על בעלי תפקידים בסקטור הפיננסי (לרבות בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ועוד), אחריות אקטיבית לביצוע תהליכי בקרה שוטפת ודיווח לרשויות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
זאת מתוך הנחה כי לגופים הפיננסיים יש את היכולת לחשוף כספים “מולבנים” העוברים דרכם.
ענישה – חוק איסור הלבנת הון מגדיר את הענישה על עבירות הלבנת ההון, ענישה המתווספת לענישה על עבירת המקור שבעקבותיה הופקו רווחי ההון.
חילוט – בנוסף לענישה על ביצוע העבירה, חוק איסור הלבנת הון מאפשר לרשויות לחלט רכוש שמקורו בביצוע פשע, או במקרים בהם לא ניתן להעמיד לדין את העבריין.
שיתוף פעולה בין לאומי – חוק איסור הלבנת הון מתיר שיתוף פעולה והחלפת מידע עם יחידות מודיעין פיננסי ממדינות אחרות.

חוק איסור הלבנת הון – ייעוץ וייצוג משפטי במשרדנו

משרדנו צבר ניסיון רב בייעוץ וייצוג חשודים ונאשמים בתחום עבירות מס ועבירות הלבנת הון לכל אורך התהליך – הן בחקירות במשטרה והן בבית המשפט.
בין היתר ייצגנו, במשותף עם עו”ד תומר נוה, חלפן מטבעות אשר נאשם באי דיווח על הפקדות כספים.
התיק הסתיים ללא מאסר בפועל וחילוט כספי נמוך מאוד. לפרטים נוספים על התיק לחצו כאן.
עוד ייצגנו חברת נסיעות אשר הואשמה בהונאת ענק, מרמה והלבנת הון.
מרשנו טען כי נפל קורבן לתרגיל עוקץ ולשמחתנו בית המשפט שחררו לביתו. לקריאת פרטים נוספים על התיק לחצו כאן .

לקבלת ייעוץ משפטי דיסקרטי בנושא חוק איסור הלבנת הון
פנו אלינו עכשיו לטלפון .052-3307111

עבירות מס –מס הכנסה, מע”מ וחשבוניות פיקטיביות

עבירות מס הן עבירות כלכליות שתוצאתן הינה הפקת רווחים לא חוקיים כתוצאה מהתנהלות לא מסודרת, במכוון או בטעות, מול רשויות המס.
עבירות מס כוללות עבירות מס הכנסה, עבירות מע”מ, עבירות חשבוניות פיקטיביות, עבירות מיסוי מקרקעין, עבירות דיווחים כוזבים, עבירות ניכוי תשומות שלא כדין ועוד.

עבירות מס הכנסה ועבירות מע”מ

בסוג זה של עבירות החוק מבדיל בין שתי רמות של חומרה- עבירות בעלות אופי טכני, ללא כוונה פלילית מובהקת, ועבירות בעלות אופי מהותי שבהן קיימת כוונה פלילית. הענישה על עבירות מס הכנסה ומע”מ בעלות אופי טכני היא עד שנת מאסר ואילו הענישה על עבירות מס הכנסה ומע”מ בעלות אופי מהותי, היא עד 5 שנות מאסר, ובמקרים מסוימים אף עד 7 שנות מאסר.

עבירות חשבוניות פיקטיביות

קבוצת עבירות מס זאת כוללת הפקה של חשבוניות פיקטיביות, אשר לא עומדת מאחוריהן עסקה אמיתית, או שסכום העסקה נופח, במטרה להגדיל את תשומת ההוצאות לצרכי מס הכנסה ולצורך קיזוז המע”מ.

עבירות מס – חקירה ברשויות המס

תהליך החקירה יחל לרוב כחקירה סמויה הכוללת האזנות וציתותים וכן חדירה לחשבונות הבנק ולמחשבי העסק.
בשלב המתקדם יותר של החקירה יערך צו חיפוש בביתו ו/או במשרדו של החשוד והוא יעוכב לחקירה, לזמן של עד 3 שעות, ובמקרים מסוימים אף ייעצר להמשך החקירות.
חשוב להבין כי חקירת עבירות מס ברשויות המס הינה חקירה פלילית לכל דבר ולכן עם עליית החשד הראשון כי נפתחה נגדך חקירה סמויה, ובוודאי באם קיבלת זימון לחקירה, מומלץ לפנות מיידית לעורך דין פלילי בעל ניסיון בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות מס.

כמישרד המתמחה בעבירות כלכליות, ניהלנו בהצלחה מספר רב של תיקי עבירות מס לרבות תיקי עיכוב מס, והנפקת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים
לקבלת ייעוץ משפטי מיידי בנושא עבירות מס
פנו אלינו עכשיו לטלפון .052-3307111

עבירת שוחד – קבלה ומתן שוחד

על פי חוק העונשין עבירת שוחד הינה עבירה בה ניתנה טובת הנאה כלשהי (בין אם כספית ובין אם אחרת) לבעל תפקיד פוליטי, ציבורי או עסקי על מנת שיפעיל את כוחו ומעמדו.

הענישה בגין עבירת שוחד

רשויות האכיפה והמשפט מחמירות עם הענישה על עבירות שוחד שכן עבירת שוחד פוגעת הן בגורמים המעורבים בעניין באופן ישיר, והן בחברה הישראלית כולה, היות והיא פוגעת בסדרי המנהל התקין ומערערת את אמון הציבור במערכת.

הענישה על ביצוע עבירת שוחד עומדת על 10 שנות מאסר או קנס כספי גבוה – למקבל השוחד, ו- 7 שנות מאסר או קנס כספי גבוה לנותן השוחד. כמו כן קיימת ענישה של 10 שנות מאסר על תיווך שוחד.
החוק אינו מבדיל בין מצב בו עבירת שוחד אכן הובילה לביצועה של פעולה מסויימת או לא, וקיימת ענישה זהה גם על ניסיון למתן שוחד, ניסיון תיווך שוחד, וניסיון לקבלת שוחד, בין אם צלחו ובין אם לאו.

עבירת שוחד – ייצוג במשרדנו

למשרדנו ניסיון רב בייצוג בעבירות שוחד. כך לדוגמה בתיק עבירת שוחד שהגיע למשרדנו, מרשנו, איש ציבור, נקשר לפרשת שוחד ומרמה בגין מכירת קברים כפולים ודבקה בו אות קין על אף שטען שוב ושוב כי מדובר בעלילת שווא. בעקבות הצגת טיעונים ומסמכים להוכחת חפותו, התיק נסגר. לפרטים נוספים על התיק לחצו כאן.

בתיק נוסף של עבירת שוחד שלווינו, נטען כנגד מרשנו כי לקח שוחד וקיבל במרמה כספים ואתנן בהיקף של מיליונים. מרשנו זעק לחפותו וטען כי ההאשמות כנגדו הינן חלק ממאבק פוליטי ומקורן במניעים זרים. לשמחתנו, בעקבות מהלך אחד שביצענו, ביהמ”ש החליט לשחררו  וגם הערר שהגישה היחידה החוקרת לביהמ”ש המחוזי, נדחה. לחצו כאן לקריאת פרטים נוספים על התיק .