תקנות איסור הלבנת הון

כחלק מהמאבק הבין לאומי בפשיעה החמורה ובהלבנת הון, חוקקה מדינת ישראל את חוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 וכן תקנות איסור הלבנת הון המסייעות ביישומו. זאת, בהתאם לדרישות וסטנדרטים בינלאומיים מחייבים ולשם הצטרפות ליתר המדינות בעולם שנלחמות בהלבנת הון.

עבירת הלבנת הון

הלבנת הון מהווה עבירה פלילית חמורה, במסגרתה מבצע אדם או תאגיד פעולה כלכלית ברכוש שהושג בפשיעה, במטרה להסוות את המקור, המיקום והזכויות של הבעלים בו ולהטמיע אותו מחדש כרכוש חוקי במערכת הפיננסית. המדובר על רכוש אשר מקורו באחת מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק, ביניהן עבירות סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים, סחר בלתי חוקי בנשק, סחר בבני אדם, זיוף כספים, הימורים, שוחד, גניבה, סחיטה, רצח, זנות ועוד.

תקנות ספציפיות

לשם אכיפה יעילה של החוק והגברת ההרתעה של מלביני הון, קובעות תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), תשס”ב – 2001 את אמות המידה להטלת עיצום כספי בשל הפרת סעיפים 7 עד 9 לחוק, את שיעור העיצום הכספי שיוטל, את דרכי הערעור על ההחלטה ועוד.
כמו כן, תקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, תשס”א – 2001 אשר נחקקו מכוח סעיף 9 לחוק, העוסק בחובת דיווח על כספים בעת הכניסה או היציאה מתחומי המדינה, מסדירות את דרכי הדיווח של מי שיוצא ונכנס מישראל, דרך הדיווח על הכנסת כספים והוצאתם במשלוח ועוד.
המלחמה בהלבנת הון חשובה ביותר וכוללת פעולות שונות בתחומי החקיקה והמשפט. בצורה זו, ניתן לסכל ביעילות את כלל האמצעים הכלכליים בהם משתמשים ארגוני הפשע ויתר העבריינים באוכלוסייה ולהפחית את כמות העבירות. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ולספק מידע ופרטים נוספים.

צו איסור הלבנת הון

בתאריך 15.03.18 נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע”ח – 2018 אשר מחיל את החקיקה הקיימת בתחום לגבי גופים פיננסיים על כל מי שעוסק במתן שירותי אשראי. בכך, משווה המחוקק את המצב בישראל ליתר מדינות העולם הנלחמות במקרים של הלבנת הון ומימון ארגוני טרור.

רקע חקיקתי

צו איסור הלבנת הון נחקק מכוח הוראות חוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 וחוק המאבק בטרור, תשע”ו – 2016 על מנת להגדיר הוראות ספציפיות בנוגע לנותני שירותי אשראי, החייבים ברישיון על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע”ו – 2016.
מטרתו של הצו היא להילחם בעברייני הלבנת הון ולמגר את התופעה מקרב הציבור, באמצעות הטלת חובות על הגופים המעניקים שירותי אשראי ללקוחות. המדובר בצו רחב, שחל על כל מי שנותן שירותי אשראי כחוק, לרבות מתן הלוואות, ניכיון אשראי, שיקים ושטרי חוב, ליסינג מימוני וכדומה.

החובות העיקריות הקבועות בצו

צו איסור הלבנת הון מטיל על נותני שירותי אשראי את החובה לזהות את הלקוח, חובת דיווח לרשויות, חובת רישום פרטים אישיים ושמירת מסמכים. כך, מחויב נותן האשראי בבואו ליתן בפעם הראשונה אשראי בסכום גבוה, לזהות את הלקוח ולבצע לגביו הליך הכרת לקוח, בהתאם לרמת הסיכון שלו לביצוע פעולות הלבנת הון ומימון טרור. כמו כן, עליו לרשום ולאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות, מורשה החתימה, הנהנה ובעל השליטה בתאגיד, לזהות את מקבל השירות או מיופה הכוח, פנים מול פנים, להעביר דיווח שוטף לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ועוד.
לקבלת מידע ופרטים נוספים ניתן לפנות אלינו בכל עת.

הלבנת כספים

כאשר משתמשים במושג “הון שחור” בעולם הכלכלי, הכוונה לכספים וזכויות, הכנסות ורכוש שהושגו בצורה לא חוקית וישנו איסור חוקי להחזיק בהם. מכאן, נולד המונח “הלבנת כספים”, הנקרא גם הלבנת הון, הכולל ביצוע פעולות פיננסיות שונות, במטרה “לכבס” את ההון השחור, להסתיר את המקורות הלא חוקיים ולהכשיר אותו לשימוש חוזר, תקין וחוקי כביכול. יש לציין, כי הלבנת כספים הוא תהליך מתוכנן, ארוך ומורכב, הכולל עשייה של מספר פעולות ספציפיות יזומות, החל מצבירת ההון השחור וביצוע העבירה ועד עשיית פעולות ברכוש האסור לאחר הלבנתו.

מבצעי העבירה

בעבר, היה נהוג לקשר את המונח הלבנת כספים אוטומטית לארגוני פשע מאורגן, הפעלה של עסקים לא חוקיים, זנות, סחר בסמים, סחר בנשק, תמיכה בפעולות טרור ועוד. אולם, בימינו גם יחידים נורמטיביים ותאגידים במשק מבצעים עבירה של הלבנת כספים כאשר הם מעלימים מיסים, מזייפים חשבוניות, סוחרים ברכוש גנוב, מעבירים דיווחים כוזבים לרשויות המס, מקימים חברות קש פיקטיביות שנועדו להלבין כספים ועוד.

הצעדים המשפטיים

מדינת ישראל רואה בחומרה רבה את התופעה של הלבנת כספים, אשר פוגעת במוניטין המדיני, בביטחון ובציבור האזרחים. לכן, הורחבו מנגנוני החקירה והאכיפה החוקיים וכן הוחמרו העונשים הפליליים והסנקציות שיכולים לפסוק בתי המשפט בגין ביצוע העבירות.
ברוב המקרים, פתיחת הליך משפטי בגין חשד להלבנת כספים, תעשה על ידי זימון החשוד להיחקר במשטרה או בפני נציגי רשויות המס, כאשר ניתן אף לבצע מעצר לצורך ביצוע פעולות החקירה. במעמד החקירה יתבקש החשוד למסור את גרסתו ואת כל הפרטים והמידע שברשותו, כאשר מוקנית לו הזכות הבסיסית לקבל שירותי ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי מאת עורך דין המתמחה בתחום.
נשמח לסייע לכם ולעמוד לשירותכם בכל שאלה או סוגיה משפטית.

מה זה הלבנת הון

מה זה הלבנת הון

הלבנת הון הינה עבירה פלילית, הנעשית לשם הסתרת המקור, המיקום או זהות הבעלים של כספים ורכוש, שנתקבלו כתוצאה מביצוע פעולות לא חוקיות ו/או העלמות מס. באמצעות הלבנת הון ניתן להסתיר הון שחור שנצבר בדרכים לא חוקיות ולהטמיע אותו במערכת הכלכלית כך שניתן יהיה להשתמש בו מחדש בצורה חוקית. המדובר על מגוון פעולות בחיי היום יום, ביניהן דיווח כוזב לרשויות המס, זיוף רישומים, חשבוניות וקבלות, שוחד, המרת כספים ורכוש גנוב, סחר בסמים, זנות, הכנסות מהימורים, סחר בנשק, הפעלה של עסק בלתי חוקי ועוד. המדובר בעבירה חמורה, כאשר הענישה בגין הלבנת כספים כוללת קנסות כספיים גבוהים, חילוט רכוש ומאסר בפועל לתקופה ממושכת. לכן, ישנה חשיבות רבה לפנות בהקדם לקבלת סיוע משפטי על ידי עורך דין מקצועי ובעל ניסיון רב בתחום.

החקיקה הרלבנטית

חוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 נועד לסכל ביצוע של עבירות כלכליות, להילחם בארגוני הפשיעה ולסכל העברות של סכומי כסף למימון פעולות טרור. זאת, באמצעות הרחבת דרכי האכיפה והחמרת הענישה בגין ביצוע העבירות ועל ידי תיאום ושיתוף פעולה צמוד עם הרשויות בזירה הבין לאומית.

העונשים בגין ביצוע העבירה

לאור ריבוי המקרים של הלבנת הון בקרב הציבור בישראל ובכדי למגר את התופעה, נקבעו בחוק עונשים כבדים בגין ביצוע העבירה. כך, אדם המורשע בעבירה צפוי למאסר בפועל לתקופה ממושכת של שנים רבות או קנס כספי גבוה. נוסף על עונשי המאסר, רשאי בית המשפט להורות על חילוט כספים ורכוש שהושגו כתוצאה מביצוע העבירה ולהטיל עיצומים כספיים, הכל בהתאם להיקף העבירה ונסיבות ביצועה.

הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת לקבלת מידע נוסף, ייעוץ מקיף וייצוג משפטי אישי, מקצועי ומהימן.

הפקדת מזומן בבנק הלבנת הון

כחלק מהמאמצים של רשויות האכיפה והחוק במדינת ישראל להילחם בעבירות של הלבנת הון, נקבעה בחוק חובת דיווח של הבנקים וגופים פיננסיים אחרים לרשות לאיסור הלבנת הון, על מגוון פעולות כספיות שמבצעים לקוחותיהם. כך, הפקדת מזומן בבנק הלבנת הון היא פעולה כביכול תמימה, היכולה לשמש אנשים, ארגונים וחברות למטרות של הלבנת הון שחור.
את הדיווחים שנדרשים להעביר נותני שירותים פיננסיים על עסקאות שמבצעים הלקוחות ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים:

חובת דיווח אוטומטית לפי סכום הפעולה

סעיף 7 לחוק, מחייב את התאגיד הבנקאי לדווח מיידית, ישירות אל הרשות לאיסור הלבנת הון, על פעולות ברכוש של הלקוחות כולל פעולות שטרם הושלמו, בהתאם לערך הפעולה בה מדובר. כך לדוגמה, בגין הפקדת מזומן בבנק הלבנת הון או משיכת מזומנים מהחשבון, בשקלים או במטבעות זרים, בסך של 50,000 ₪ ויותר. זאת, בין אם מדובר בחשבון בנק של לקוח או לא.
פעולות נוספות החייבות בדיווח הן המרה או החלפת שטרות ומעות, בכסף ישראלי או זר, בסך 50,000 ₪ ויותר, הנפקת המחאה בנקאית בגובה 200,000 ₪ ומעלה ועוד.

דיווח על פעולות שאינן רגילות

הגופים הפיננסיים גם צריכים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות אחרות, הנראות להם כחריגה מאופי הפעילות הרגיל הנהוג בחשבון, לפי הנתונים והמידע שבידם ולאור שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים. בין הפעולות השונות, ניתן למנות פעולות שבאות למעשה לחמוק מחובת הדיווח לפי הסכום, כגון סדרת הפקדות של מזומנים בסכומים נמוכים מ-50,000 ₪, ביצוע של פעולה חריגה בחשבון מבחינת גובה הסכום או פעולה המשנה משמעותית את היתרות הקיימות בחשבון, בלי כל סיבה מוצדקת.
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות אלינו דרך האתר.

הלבנת הון עונש

הלבנת הון מהווה עבירה פלילית חמורה, הנעשית על מנת להסתיר או להסוות כספים שהתקבלו כתוצאה מפעילות שאינה חוקית, לדוגמה הימורים, זנות, עבירות סמים עבירות מרמה, עבירות מיסים וכן הלאה. בשל חומרת המעשים והרצון למגר את התופעה מקרב האוכלוסייה בישראל, קבע המחוקק בגין ביצוע הלבנת הון עונש מרתיע, היכול להגיע למאסר בפועל של שנים רבות.

מהי פעולה של הלבנת הון?

המונח ‘הון שחור’ מתייחס לסכומי כסף והכנסות שנצברו במהלך פעילות לא חוקית ולכן אסור להחזיקם. פעולות הלבנת הון באות להסתיר את המקור הלא חוקי של ההון השחור שנצבר, את מיקומו ואת זהות בעליו, להכשירו ולהטמיע אותו במערכת הכלכלית לשימוש חדש. כיום, עבירות של הלבנת הון אינן מבוצעות על ידי ארגוני פשיעה בלבד אלא יכולות להיות קשורות גם לאזרחים פרטיים ותאגידים בגין פעולות שונות, כגון הפעלה של עסקים בלתי חוקיים, זיוף חשבוניות מס, העלמת מיסים, אי דיווח לרשויות המס, שימוש ברכוש גנוב, הקמת חברה או עסק פיקטיבי שמשמשים לצורך הלבנת הכספים וכדומה.

מהם העונשים הקבועים בחוק

?
סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000 קובע עונש מאסר של 10 שנים או קנס כספי גבוה בגין ביצוע פעולות ברכוש אסור, שמטרתן להסוות או להסתיר את המקור ממנו נתקבל, את זהות בעלי הזכויות, מיקומו או תנועותיו. סעיף 4 לחוק, אוסר על עשיית פעולה ברכוש האסור, בסכומים הקבועים בחוק וקובע תקופת מאסר עד 7 שנים או קנס כבד. בנוסף לסנקציות הענישה, ניתן להטיל על הלבנת הון עונש של חילוט הרכוש וכן עיצום כספי, שנקבע על פי נסיבות העבירה בה מדובר והיקפה.
בכל סוגיה או שאלה, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר באתר.

עבירות כלכליות

 

עבירות כלכליות, המכונות גם עבירות צווארון לבן, הינן עבירות בהן מבצע העבירה נטל שלא כדין, כספים, רכוש או טובות הנאה, לרוב תוך כדי מרמה, הפרת אמונים והסתרת ראיות.  

הכינוי “עבירות צווארון לבן” דבק בעבירות הכלכליות מאחר ובעבר עבירות אלו יוחסו לעובדים בכירים ואישי ציבור בלבד. כיום, עבירות כלכליות אינן מזוהות עוד עם מגזר זה או אחר, אם כי לרוב הנאשמים בעבירות אלו הינם אנשים נורמטיביים, שזו להם ההיתקלות הראשונה עם החוק.

 

עבירות כלכליות כוללות עבירות ממספר סוגים, בין היתר:

  • עבירות זיוף, מרמה ושוחד – לרבות עבירות לקיחת שוחד, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה, קבלת דבר בתחבולה, עבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי התאגיד ועבירות עושק.
  • עבירות הלבנת הון – לרבות הסוואה, טשטוש והעלמת מקורו וייעודו של כסף או רכוש שהושגו באופן לא חוקי.

  • עבירות מס – לרבות עבירות עפ”י פקודת מס הכנסה, עבירות על פי חוק המע”מ ועבירות מס שבח.
  • עבירות לפי חוק ניירות ערך לרבות שימוש במידע בידי איש פנים ותרמית בקשר לניירות ערך
  • עבירות עפ”י חוק ההגבלים העסקיים.  לרבות נטילת חלק בהסדר תיאום מחירים בין שתי חברות וניצול לרעה של תפקיד או מעמד בכדי לפגוע בתחרות העסקית.  

בשנים אחרונות קיימת מגמת החמרה בענישה על ביצוע עבירות כלכליות. לפיכך, בכל מקרה של חקירה במשטרה, מעצר, פתיחת תיק או הגשת כתב אישום בגין עבירות כלכליות, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין פלילי בעל ניסיון והתמחות בתחום.

למשרדנו ניסיון רב בלווי וייצוג משפטי של חשודים ונאשמים בביצוע עבירות כלכליות מכל הסוגים. בין היתר ניהלנו בהצלחה תיקים מורכבים שעסקו בהלבנת הון, עבירות הונאה ושוחד, והנפקת חשבוניות פיקטיביות, בהיקפים של מלוני שקלים, ואף יותר מכך.

 

לקבלת ייעוץ משפטי בנושא עבירות כלכליות
פנו אלינו עכשיו לטלפון .052-3307111

 

עבירות מס כעבירות מקור

תיקוני חקיקה שנעשו בחוק איסור הלבנת הון, תש”ס – 2000, הביאו להגדרתן של עבירות מס חמורות שונות, כ”עבירת מקור” על פי סעיף 2 לחוק, ולהוספתן לרשימת העבירות המנויה בתוספת הראשונה. זאת, לשם הגברת המלחמה בהון השחור, חיזוק הפעולות לגביית המיסים והפחתת כמות המקרים של העלמות מס בקרב עברייני מס באוכלוסייה.

משמעות הדבר, שכל מי שמבצע פעולה או סדרת פעולות ברכוש אסור, שמקורו בביצוע עבירות מס, ניתן להעמידו לדין באשמת ביצוע עבירה פלילית של הלבנת הון ולגזור עליו מאסר ממושך או קנס כספי גבוה ביותר.

בנוסף לעונש הפלילי בגין עבירות מס, ניתן לנקוט בסנקציה אזרחית של חילוט רכוש הנאשם. בראשית החקירה אפשר להורות על חילוט זמני של הרכוש בשווי עבירת המס, בלי כל קשר למקור שלו, גם במידה שהושג בצורה חוקית. בתוספת לכל העונשים שיוטלו במהלך ההליכים המשפטיים, ניתן בסיומו, לחלט את הרכוש ולהעביר את כל המידע שנאסף ישירות לידי רשות המיסים.

עבירות המס שנוספו לחוק

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה: במקרה שבו סכום ההכנסה לגביו נעברה עבירת המס הינו מעל 2,500,000 ₪ בתקופה של 4 שנים או בסך של מעל 1,000,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים.

סעיף 117(ב) לחוק מע”מ: במקרה שבו סכום המס לגביו נעברה העבירה עולה על 480,000 ₪ בתקופה של 48 חודשים או 170,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים.

סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה(: עבירה הכוללת אי דיווח על עסקאות, השמטת שווי מכירה או רכישה של זכות במקרקעין בסך של מעל 1.5 מיליון ₪ וכן דיווח של פרטים כוזבים לגבי הזהות של הצדדים לעסקה, כששווי הנכס הינו יותר מ-100,000 ₪.

מהו גילוי מרצון

מהו גילוי מרצון ובאילו תנאים ניתן לבצע אותו?

הליך גילוי מרצון נועד לאפשר לאנשים שלא מסרו למס הכנסה דיווח מסודר על הכנסותיהם להצהיר על ההון שברשותם, ללא ענישה, ולהימנע מהליכים פליליים עתידיים.
יתרונו הגדול של הליך גילוי מרצון עבור בעלי ההון הוא שהוא מאפשר להם להימנע מענישה על עבירת המס שביצעו – אי דיווח במועד על מלוא היקף הכנסותיהם.
ואילו עבור רשויות המדינה, הליך גילוי מרצון הוא הזדמנות להכניס לקופת המדינה סכומי כסף גדולים, שאין לדעת אם ומתי היו אכן מגיעים אליה.

נוהל גילוי מרצון נערך על ידי רשויות מס ההכנסה בשיתוף עם פרקליטות המדינה, והוא מבטיח לבעלי ההון, שכל עוד ישלמו את שיעור המס שיקבע להם, לא ייפתחו כנגדם הליכי ענישה בשל האיחור בדיווח.
כמו כן זוהי הזדמנות עבורם לפתוח דף חדש בהתנהלותם אל מול רשויות המס.

להליך גילוי מרצון מספר תנאים ובהם:

הכספים שנחשפים במסגרת ההליך מקורם בפעילות חוקית בלבד.
מי שהחל בהליך גילוי מרצון מחויב בדיווח מלא על כל הונו, בארץ ובעולם, ועליו לשתף פעולה עם רשות המיסים בכל הקשור לבקשה שהגיש.
ההליך אפשרי רק למי שבמועד הגילוי לא נערכת, כנגדו או כנגד בן זוגו, חקירה או בדיקה של רשויות המס.
על ההליך להתבצע בתום לב ומבלי שהופעל לחץ או איומים על בעל ההון.
רשות המיסים רשאית לפסול בקשה להליך גילוי מרצון מסיבות שונות.
החסינות הניתנת מעצם ההליך תקפה רק למידע שנמסר במסגרתו.
לא ניתן להגיש בקשה להליך גילוי מרצון על עבירות מנהליות.
למעט מקרים חריגים, הזכות להליך גילוי מרצון הינה חד פעמית.
במידה ובקשת הגילוי מרצון לא אושרה, מס הכנסה לא יוכל לעשות שימוש במידע שנמסר בה.

3 מסלולים להליך גילוי מרצון:

מסלול רגיל – בו הנישום מגיש את הבקשה בשמו ומגלה בה את היקף נכסיו והכנסותיו.
מסלול אנונימי – בו הנישום מנהל מו”מ עם רשות המיסים באמצעות מיופה כוח ובסיומו ביכולתו להחליט האם לדווח על ההון ולשלם את המס, או להימנע מכך ולבצע בזאת עבירה פלילית.
מסלול מקוצר – בו ניתן להצהיר על הון שאינו עולה על 2 מיליון ₪ והכנסה חייבת בהיקף שאינו עולה על חצי מיליון ₪ בכל תקופת הדיווח.

לווי משפטי בהליך גילוי מרצון

חשוב להבין כי הליך גילוי מרצון הוא הליך משפטי לכל דבר העלול להוביל להליך פלילי כנגד הנישום. משום כך מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי המומחה בעבירות הון שיבטיח שההליך יבוצע באופן חוקי, תוך שמירה על האינטרסים של הנישום.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג ולווי בעבירות הון ובעבירות כלכליות ובין היתר גם בהליכי גילוי מרצון.
לפרטים נוספים ולקבלת ייעוץ דיסקרטי פנו אלינו עכשיו לטלפון 052-3307111

חוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון נחקק בישראל בשנת 2,000 במטרה לתת לרשויות האכיפה כלים נוספים במאבק בפשיעה המאורגנת ובכדי למנוע יצירת רווח כספי ומקור למימון פעילות עבריינית חמורה. זאת כחלק מהצטרפותה של ישראל למאבק הבינלאומי בהלבנת הון.

חוק איסור הלבנת הון – היבטים עיקריים:

מניעה – חוק איסור הלבנת הון מטיל על בעלי תפקידים בסקטור הפיננסי (לרבות בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ועוד), אחריות אקטיבית לביצוע תהליכי בקרה שוטפת ודיווח לרשויות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
זאת מתוך הנחה כי לגופים הפיננסיים יש את היכולת לחשוף כספים “מולבנים” העוברים דרכם.
ענישה – חוק איסור הלבנת הון מגדיר את הענישה על עבירות הלבנת ההון, ענישה המתווספת לענישה על עבירת המקור שבעקבותיה הופקו רווחי ההון.
חילוט – בנוסף לענישה על ביצוע העבירה, חוק איסור הלבנת הון מאפשר לרשויות לחלט רכוש שמקורו בביצוע פשע, או במקרים בהם לא ניתן להעמיד לדין את העבריין.
שיתוף פעולה בין לאומי – חוק איסור הלבנת הון מתיר שיתוף פעולה והחלפת מידע עם יחידות מודיעין פיננסי ממדינות אחרות.

חוק איסור הלבנת הון – ייעוץ וייצוג משפטי במשרדנו

משרדנו צבר ניסיון רב בייעוץ וייצוג חשודים ונאשמים בתחום עבירות מס ועבירות הלבנת הון לכל אורך התהליך – הן בחקירות במשטרה והן בבית המשפט.
בין היתר ייצגנו, במשותף עם עו”ד תומר נוה, חלפן מטבעות אשר נאשם באי דיווח על הפקדות כספים.
התיק הסתיים ללא מאסר בפועל וחילוט כספי נמוך מאוד. לפרטים נוספים על התיק לחצו כאן.
עוד ייצגנו חברת נסיעות אשר הואשמה בהונאת ענק, מרמה והלבנת הון.
מרשנו טען כי נפל קורבן לתרגיל עוקץ ולשמחתנו בית המשפט שחררו לביתו. לקריאת פרטים נוספים על התיק לחצו כאן .

לקבלת ייעוץ משפטי דיסקרטי בנושא חוק איסור הלבנת הון
פנו אלינו עכשיו לטלפון .052-3307111